סקירת מערכות מאוחרת

הסקירה המאוחרת היא בדיקת אולטרסאונד מקיפה, הנעשית בשבועות 20-24 כשהעובר גדול דיו על מנת לצפות בכל האיברים.

במהלך הבדיקה נבדקים כל האיברים, כולל אלו שלא היו קיימים  בסקירה הראשונה (למשל חלקים מסוימים במוח העובר).

יתרונות הסקירה הם בכך, שהיא משלימה ומרחיבה את הסקירה המוקדמת ומאפשרת זיהוי של מרבית המומים העובריים.

חסרונותיה- עדיין ישנם "מומים התפתחותיים" שלא יבואו לידי ביטוי בשלב זה של ההריון, אלא בשלבים מאוחרים יותר.

על מנת להרגיע את הנבדקות, צריך לציין, שמומים התפתחותיים שניתן לגלות רק בשליש אחרון של ההריון הינם נדירים וזאת הסיבה שמשרד הבריאות הישראלי עדיין לא הכניס את הסקירה השלישית לסל בדיקות ההריון.

בבדיקה זו נעריך את משקל העובר, מיקום השלייה, כמות מי השפיר, אורך צוואר הרחם וזרימת דם בעורקי הרחם של האם.

זאת הזדמנות נוספת להעריך מחדש את סיכון לסיבוכי הריון כמו לידה מוקדמת, רעלת הריון ועיכוב בגדילה תוך רחמית.

כמו כן נבצע הדגמה תלת ממדית של העובר.

ברוב המקרים הבדיקה תקינה וניתן להעביר אותה באווירה נעימה ולקבל "הצצה" לחיים תוך רחמיים של בן משפחה חדש.